השגת הביטחון הכללי

השגת הביטחון הכללי, זה כולל:-

 

1-     ביטחון הדת.  על ידי לא לשתף מישהו עם אללה, והקריאה לעבודתו. אללה, יתעלה מסר: ﴿وَقَاتِلُواْ فِي سَبِيلِ اللّهِ الَّذِينَ يُقَاتِلُونَكُمْ وَلاَ تَعْتَدُواْ إِنَّ اللّهَ لاَ يُحِبِّ الْمُعْتَدِينَ﴾ البقرة190 "הילחמו למען אללה באלה אשר יילחמו בכם, ואל תשלחו יד.אללה אינו אוהב את השולחים יד. (הפרה 190)

 

2-     ביטחון הנפש. אללה מסר: ﴿وَمَن يَقْتُلْ مُؤْمِناً مُّتَعَمِّداً فَجَزَآؤُهُ جَهَنَّمُ خَالِداً فِيهَا وَغَضِبَ اللّهُ عَلَيْهِ وَلَعَنَهُ وَأَعَدَّ لَهُ عَذَاباً عَظِيماً﴾ النساء93 "כל ההורג את המאמין בכוונה תחילה, יבוא על גמולו בגיהנום, ובו לנצח ישהה.. אללה ישפוך חמתו עליו ויקללו ויכין לו עונש כבד." (הנשים 93)

 

3-     ביטחון הכסף. אללה מסר: ﴿وَلاَ تَأْكُلُواْ أَمْوَالَكُم بَيْنَكُم بِالْبَاطِلِ وَتُدْلُواْ بِهَا إِلَى الْحُكَّامِ لِتَأْكُلُواْ فَرِيقاً مِّنْ أَمْوَالِ النَّاسِ بِالإِثْمِ وَأَنتُمْ تَعْلَمُونَ﴾ البقرة 188"אל תאכלו איש את ממון אחיו בלא צדק ואל תשלשלוהו אל כיס השופטים למען תנגסו נתח מרכוש האנשים בפשע וביודעין" (הפרה 188)

 

4-     ביטחון כבוד המשפחה. אללה מסר: ﴿وَلاَ تَقْرَبُواْ الزِّنَى إِنَّهُ كَانَ فَاحِشَةً وَسَاء سَبِيلاً﴾ الإسراء32 "רחקו מן הניאוף, כי תועבה הוא, ורע מכל דרך" (המסע הלילי 32)

 

5-     ביטחון השכל. מפני התאוות הנפש כמו יין, וסמים. אללה מוסר: ﴿يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُواْ إِنَّمَا الْخَمْرُ وَالْمَيْسِرُ وَالأَنصَابُ وَالأَزْلاَمُ رِجْسٌ مِّنْ عَمَلِ الشَّيْطَانِ فَاجْتَنِبُوهُ لَعَلَّكُمْ تُفْلِحُونَ﴾ المائدة90  "המאמינים! שתיית יין,משחקי "מייסיר", זבח על מצבות, ומשחקי חצים, פיגול הם ומעשי השטן, והתרחקו מהם למען תצליחו. (השולחן 90)

 

ו.      הבטחת הזכויות. האסלאם הטיל חובות בין הבריות על רמותיהם השונות, כדי להשכין ידידות ואחווה ביניהם. ושישיגו את האינטרסים הדתיים, וענייני דתם יישרו. והן שני חלקים:

 

א. זכויות פרטיות. אללה מסר: ﴿وَاعْبُدُواْ اللّهَ وَلاَ تُشْرِكُواْ بِهِ شَيْئاً وَبِالْوَالِدَيْنِ إِحْسَاناً وَبِذِي الْقُرْبَى وَالْيَتَامَى وَالْمَسَاكِينِ وَالْجَارِ ذِي الْقُرْبَى وَالْجَارِ الْجُنُبِ وَالصَّاحِبِ بِالجَنبِ وَابْنِ السَّبِيلِ وَمَا مَلَكَتْ أَيْمَانُكُمْ إِنَّ اللّهَ لاَ يُحِبُّ مَن كَانَ مُخْتَالاً فَخُوراً﴾ النساء36  "עבדו את אללה ואל תצרפו לו כל שותף, וגמלו חסד עם אביכם ועם אמכם ועם קרובי משפחתכם ועם היתומים והנזקקים ועם השכן קרוב המשפחה ועם השכן הזר ועם הרע אשר לצדכם ועם ההולך בדרכים ועם העבדים אשר בבעלותכם. אללה אינו אוהב את היהיר והרברבן." (הנשים 36)

ב.זכויות כלליות. הנביא (עליו ברכה ושלום) מסר: "אל תקנאו אחד בשני. אל תעלו את המחירים אחד על השני. ואל תשנאו אחד את השני. ואל תנתקו את היחסים ביניכם. ואל ימכור אחד על המכירה של השני. עבדי אללה! היו אחים. המוסלמי אחיו של המוסלמי לא עושק אותו, לא מפקיר אותו, ולא מזלזל בו. היראה כאן. והצביע אל החזה שלו שלוש פעמים. די לבן אדם רע שישפיל את אחיו המוסלמי. אסור לכל מוסלם, אחד על השני, הדם שלו, הכסף שלו, והכבוד שלו (נשותיו)". (מסופר ע”י מוסלם).

 

ז.      רחמים. הם כללו את כל הבריות. מבין רחמים אלה:-

1- רחמים על בני אנוש. הנביא מסר: "המרחמים על האחרים, אללה מרחם עליהם. רחמו על מי שגר בארץ, ירחמו עליכם אלה שגרים במרומים. הרחמים הם ענף של הרחמן, מי שיחבר אותם, אללה יחבר אותו אליו, ומי שינתק אותם אללה ינתק אותו" (אלמוסתדרכ).

 

2- רחמים על החיות. אללה עשה רחמים אלה סיבה למחילת עוונות, וכניסה לגן עדן. הנביא  (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם)  מסר: "כאשר נסע איש בדרך, והיה צמא מאוד. הוא מצא באר, וירד בה, ושתה. אחרי שיצא מצא כלב שהִלְחִית מִצָּמָא וְלֵאוּת, האיש אמר בלבו: הכלב הזה הגיע לצמאון שבו הייתי. הוא ירד אל הבאר ומילא את נעלו במיים ונתן לכלב לשתות. אללה הודה לו, ומחל לו. אמרו: הוי שליח אללה! האם אנחנו נשכרים מעשיית טוב לבהמות? הנביא ענה: כן. יש לכם שכר בכל בעל כבד רטוב." (מסופר ע”י בוח’ארי).

 

ח.     המועצה. הנביא ציווה את תומכיו לקבל את המועצה כדרך להם, בכל ענייניהם הדתיים, והחילוניים. הפנימיים, והחיצוניים. אללה יתעלה מסר: ﴿فَبِمَا رَحْمَةٍ مِّنَ اللّهِ لِنتَ لَهُمْ وَلَوْ كُنتَ فَظّاً غَلِيظَ الْقَلْبِ لاَنفَضُّواْ مِنْ حَوْلِكَ فَاعْفُ عَنْهُمْ وَاسْتَغْفِرْ لَهُمْ وَشَاوِرْهُمْ فِي الأَمْرِ فَإِذَا عَزَمْتَ فَتَوَكَّلْ عَلَى اللّهِ إِنَّ اللّهَ يُحِبُّ الْمُتَوَكِّلِينَ﴾ آل عمران159 "בזכות רחמי ריבונך הנך רך כלפיהם. אילו היית גס וקשה-לב, היו נפוצים מעליך. על כן מחל להם וביקש למענם מחילה והיוועץ בהם בדבר, וכאשר תגיע לכלל החלטה, היסמך על אללה, כי אללה אוהב את הנסמכים עליו" (בית עמרם 159)

 

ט.     השוויון. השוויון בין כל האנשים במקור הבריאה, זכר כמו נקבה. לבן כמו שחור. ערבי כמו זר. ההבדל ביניהם הוא יראת אללה. אללה יתעלה מסר: ﴿يأيها الناس اتقوا ربكم الذي خلقكم من نفس واحدة وخلق منها زوجها وبث منهما رجالاً كثيراً ونساء واتقوا الله الذي تساءلون به والأرحام ان الله كان عليكم رقيبا﴾ النساء (1) "הוי האנשים, היו יראים את ריבנוכם אשר ברא אתכם מתוך נפש יחידה וברא מתוכה בת-זוג, והפיץ משניהם אנשים ונשים לרוב. היו יראים את אללה אשר בשמו תבקשהו זה מזה, ושמרו על חובתכם לקרובי משפחה, כי אללה צופה בכם. (הנשים 1)

 

י.      הצדק הכולל. במובן הכללי, עם הנפש ועם האנשים. אללה יתעלה מסר: ﴿ان الله يأمر بالعدل والإحسان وإيتاء ذي القربى وينهى عن الفحشاء والمنكر والبغي يعظكم لعلكم تذكرون﴾  النحل 90 "אללה מצווה לנהוג ביושר ולגמול חסד ולתת לקרוב המשפחה הנזקק, והוא אוסר על התועבה ועל המגונה ועל הרשעה. הוא דורש זאת מכם למען תיזכרו" (הדבורה 90)

 

כ.     השלום הכולל. ברמה הפנימית והחיצונית. הנביא  (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם)  מסר: "הלא אספר לכם מי הוא המאמין? הוא שהאנשים הפקידו אצלו את כספם ונפשם. והמוסלמי, הוא שאנשים נחלצו בשלום מפגיעת לשונו, וידו. והמוג'אהד (הלוחם) הוא שנלחם עם עצמו כדי לעבוד את אללה. והמהגר הוא שעזב את מה שעזב את העוונות." (בן חבאן)

 

ל.     העידוד לעבודה ולרווח הטוב. הנביא  (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם)  מסר: "שאיש יקח לו חבילה של עצי הסקה, ויסבול אותה על גבו וימכור אותה. ואללה ממלא את צרכיו. יותר טוב לו מלשאול את האנשים ואו שיתנו לו או שלא." (מסופר ע”י בוח’ארי)

 

מ.     הניקיון. הוראות האסלאם מעודדות לניקיון, דרך המנהגים שלו ביניהם:

1-  שטיפת ידיים לפני ואחרי האוכל. הנביא  (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם)  מסר: "ברכת האוכל בטהרה לפני ואחרי האוכל". (תרמד'י)

 

2-  ניקיון הפה אחרי האוכל, הנביא  (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם)  מסר: "מי שאכל שיחפש בלשונו בתוך פיו ויבלע. ואם ימצא מה שהסתנן בין שיניו, שיוציא אותו, ומי שלא עשה לא אשם". (אלמוסתדרכ).

 

3- דאגה לניקיון השיניים, והפה, על ידי עידוד בשימוש במחצצה. לפי אמרת הנביא "לולי שלא רציתי להכביד על אומתי, הייתי מצווה אותם להשתמש במחצצה לפני כל תפילה". (מסופר ע”י מוסלם)

 

4- הורדת וניקוי מה שיכול להיות מקור לחיידקים, ולכלוכים. הנביא מסר: "הטבע הבריא בחמישה דברים: ברית מילה. גילוח שיער הערווה. גילוח שיער בית השחי. סיפור השפם. נטילת הצפרוניים." (מסופר ע”י בוח’ארי)

 

5- ניקיון חיצוני לשבילי השתן, והצואה. סלמן (מִי יִתֵּן וְיִשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי אללה) מסר:"הנביא (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם), אסר עלינו להשתין או לעשות צרכינו באותו כיוון של התפילה. או לנקות את עצמנו משתן ביד ימין, או בפחות משלוש אבנים, או שנשתמש לצורך ניקויו בעצם או בצואות יבשות". (מסופר ע”י מוסלם)

 

6- לטפל בלבוש היפה והנקי, והריח הטוב. אללה יתעלה מסר: ﴿يا أيها الذين آمنوا خذوا زينتكم عند كل مسجد﴾ الأعراف 31 הוי בני אדם, לבשו את בגדי חמודותיכם בכל מסגד" (ממרום החומה 31)

 

נ.      הטהרה. שעליה קיימות הרבה מצוות, מוחשיות ומורליות:-

1-     הטהרה המוחשית. טהרת הגוף והניקיון שלו מהמִקְרֶה שֶׁל הַפְרָשַׁת גּוּף הַמְּחַיֵּב הִטַּהֲרוּת לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, והטמאה. טהרה היא  תנאי לנכונות המצוות. הטהרה היא תנאי לנכונות התפילה שהמוסלמי מקיים חמש פעמים ביום ובלילה. הנביא מסר: "אין תפילה נכונה בלי טהרה. ואין צדקה בלי אוכל" (מסופר ע”י מוסלם). האיסלאם מחייב טהרה במיים אחרי מצב של טומאה. אללה יתעלה מסר: ﴿وإن كنتم جنباً فاطهروا﴾ المائدة (6) "ואם נטמאתם הטהרו" (השולחן 6). ועשה אותו מהמסורת הבטוחה, לכמה מהטקסים כמו תפילת יום שישי, ושני החגים, והעומרה והעלייה לרגל... וכו'.

 

2-     הטוהרה המורלית. דרך טיהור הנפש והניקוי שלה מפוליתיאיזם. אללה יתעלה מסר: ﴿واعبدوا الله ولاتشركوا به شيئا﴾ (النساء 36) "עבדו את אללה ואל תצרפו לו כל שותף" (הנשים 36)

 

3- או ההתחזות, אללה יתעלה מסר: ﴿فويل للمصلين الذين هم عن صلاتهم ساهون الذين هم يراءون ويمنعون الماعون﴾ (الماعون 3-5) "אבוי למתפללים, אשר לא ייתנו דעתם לתפילה, אשר רק מתחזים, וסעד מונעים" (הסעד 3-5)

 

4- או היהירות, אללה יתעלה מסר: ﴿ولا تصعر خدك للناس ولاتمشي في الأرض مرحاً إن الله لايحب من كان مختالاً  فخورا﴾ لقمان (18) "אל תבוז לבריות ואל תעלוץ בחוצות. אללה אינו אוהב את היהירים והרברבנים" (לוקמאן 18)

 

5- או הקנאה. הנביא  (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם)  מסר: "תיזהרו מקנאה. הקנאה אוכלת את החסד, כמו שהאש שורפת את עצי ההסקה, או אמר עשב". ( מסופר ע"י אבי דאווד)

 

6- או יהירות, וגאוות שוא. הנביא  (יְבָרְכוֹ אללה וְיִתֵּן לוֹ שָׁלוֹם)  מסר: "לא ייכנס לגן עדן, מי שיימצא בלבו, משקל של גרגיר אחד של יהירות". איש אמר: "שליח אללה, כל אחד אוהב שלבושו יהיה טוב, ונעלו טוב. הנביא אמר: אללה יפה, אוהב את היופי. יהירות היא שחצנות האמת (שמחזירה אותה לבעלה), ובוז האנשים. (מסופר על ידי מוסלם)