יום הדין: החיים שלאחר המוות - ההוכחות הלוגיות והספרותיות (2-2)
אללה אמר בפרק 56 , פסוקים 47-50 : "ונהגו לומר שנמות ונהיה עפר ועצמות ושוב יעוררו אותנו לחיים,ו אתנו גם אבותינו הקדמונים. אמו, אכן כך, ראשונים ואחרונים, יכונסו במועד אשר נקבע". הקוראן נתן תשובות חזקות ונכונות לשאלותיהם. אללה אמר בפרק 17 , פסוק 51 : "יגידו, מי יחזירנו? אמור, זה אשר יצר אתכם בראשונה". וגם אמר אללה בפרק 22 פסוקים 6-7 :
זאת כי אללה הוא האמת, והוא מחיה המתים , והוא הכול יכול, ושעת הדין בוא תבוא, אין ספק בה ,ואללה יעורר את שוכני הקברים
האמונה ביום הדין ובתחיית המתים, היא תוצאה חשובה מתוצאות האמונה באללה בעל ההוד והעוז. כי אין משמעות לאמונה באללה בלי האמונה ביום הדין. כי מכחישי יום הדין ותחיית המתים, מכחישים למעשה את מה שאמר אללה ואת מה שאמרו שליחיו, על אף שאללה אמר בפרק 4 פסוק 87 : "אללה, אין אלוה מלבדו, הוא יכנס אתכם לקראת יום תחיית המתים, אשר אין בו ספק, ואין דובר אמת כאללה". כמו כן, אללה אמר גם בפרק 64 פסוק 7: "הכופרים טענו כי לעולם לא יקומו מן המוות, אמור, אדרבא, חי ריבוני, ואכן יעירו אתכם ויודיעכם את אשר עשיתם, אין קל מזה לאלה".
כל השליחים והנביאים הודיעו לעמיהם על יום הדין, יום השכר והעונש, והזהירו אותם מהכחשתו וחוסר האמונה בו, והזהירו מעונש חמור למכחישי תחיית המתים ויום הדין ואמרו לעמיהם מה שאמר אללה בפרק 29 פסוק 36 : "בני עמי, עבדו את אללה ויחלו ליום הדין, ואל תמלאו את הארץ חמס". כמו כן, אמר אלה בפרק 40 פסוק 27 : "אמר משה, ישמרני ריבוני וריבונכם מפני כל בן שחץ אשר לא יאמין ביום הדין".
האמונה ביום הדין נקשר בהרבה פסוקים ואמרות הנביא עליו השלום באמונה באללה כדי להדגיש את חשיבות האמונה בתחיית המתים וביום הדין. למשל, אללה אמר בפרק 2 פסוק 177 : "המעשים הטובים הם נחלת המאמין באללה וביום הדין", ויש הרבה פסוקים כפסוק הזה. ומדוגמאות הקשר בין האמונה באללה וביום הדין בדברי הנביא מוחמד עליו השלום "מי שמאמין באללה וביום הדין, שידבר דברים טובים או שישתוק. ומי שמאמין באללה וביום הדין, שלא יזיק לשכנו, ומי שמאמין באללה וביום הדין שיכבד את האורחים שלו". להדגשת חשיבות האמונה ביום הדין, יום זה נזכר ברבים מפרקי הקוראן הקדוש, ונזכרו גם מאורעותיו הקשים, במיוחד בחלק האחרון של הקוראן החלק ה 30- שבו מרבה אללה לדבר על אירועי היום ההוא בפירוט ובסגנונות רבים.
4 . כל דבר נברא, נוצר או נעשה למטרה מסוימת, ואם יבחין האדם אפילו בדברים הקטנים מעשיית ה אדם, יהי בטוח שאין דבר שנוצר סתם, אלא למטרה מסוימת. הכיסא נעשה לישיבה, השולחן להשמת דברים עליו, השעון לידיעת השעה, הראי והמסרק וכו'...גם בן האדם נברא למטרה נעלה, והיא לעבוד את אללה. אללה אמר בפרק 51 פסוק 56 : "לא בראתי את השדים ואת בני האדם אלא כדי שיעבדו אותי". כי לא יתכן שהבורא העליון )שאין עוד בורא זולתו(, יברא אדם סתם ככה רק בשביל לאכול ולשתות ולהתרבות ולמות, ושבמותו הכל פשוט יגמר. חס וחלילה שאללה יעשה דבר שכזה. אללה לא ברא את האדם אלא כדי לעבוד את אלוהיו וריבונו. המטרה הנעלה הזאת בחיי העולם הזה, ובעולם הבא, וביום הדין יערך לו החשבון, ואללה הרחמן והכל יכול יחליט אם להשליך את האדם לגיהינום או להכניס אותו לגן העדן הנצחי.
אללה אמר בפרק 23 פסוק 115 : " האומנם סברתם שבראנו אתכםלשם שעשוע וכי לא תשובו אלינו؟". אללה אמר גם בפרק 75 פסוק36 : "החשב האדם לעצמו שיניחו לו לנפשו?". הרי אללה ברא את כל העולם הזה למען האדם הזה, השמיים והארץ והשמש והירח וכו', לאנבראו סתם, אינם אללה אותות חזקים המצביעים על קיומו של אללהועצמתו חכמתו, וכולם נוצרי כדי שהאדם ינצלם עד לזמן מסוים. אללהאמר בפרק 38 פסוק 27 : "לא בראנו לבטלה את השמיים ואת הארץ ואתאשר ביניהם. כך יחשבו הכופרים, אך אבוי לכופרים מפני האש!". ואללהגם אמר בפרק 30 פסוק 8: "האם לא יגיעו למסקנה? הן אללה בראאת השמיים ואת הארץ ואת כל אשר ביניהם רק למען תתגלה האמת,ולזמן קצוב, אך מרבית האנשים כופרים בכך שיפגשו עם ריבונם".
שליח אללה, מוחמד עליו השלום, אמר: " העולם הזה נברא לכם, ואתםנבראתם לעולם הבא". העולם הזה וכל מה שיש בו, נוצר כדי לשרתאת האדם, ובני האדם נוצרו כדי לעבוד את אללה יתקדש. אחר כךלחזור אליו ביום תחיית המתים ולערוך להם את החשבון על מעשיהםבחיי העולם הזה. אללה אמר בפרק 29 , פסוק 57 , "סוף כל נפש לטעוםאת המוות, ואז לחזור אלינו". אללה גם אמר בפרק 2 פסוק 156 : "אנו לאללה, אליו אנחנו נשוב"
וכך נראה שאין ספק שסופו של כל אדם למות בעולם הזה, לעזוב אתכספו ואת ילדיו ומשפחתו, ולא לקחת שום דבר מהעולם הזה , כלום, חוץמאמונתו או כפירתו ומעשיו הטובים או הרעים. והוא חייב, אחרי תחייתהמתים, לפגוש את ריבונו ולקבל ממנו את החשבון ואת התוצאות. מישעשה טוב, עשה טוב לעצמו, ומי שעשה רע, עשה רע לעצמו. וידועהיטב שאללה הרחמן והרחום אינו עושק אף אחד. אללה א בפרק 82פסוק 6: "את עמלך תעמול עד שתגיע לריבונך, ואז תישא בתוצאות".לכן, פגישת האל היא חובה, והבטחתו חובה, ויום הדין בא ללא כל צלשל ספק.
אללה אמר בפרק 31 פסוק 33 : " אנשים, תיראו מאללה, והימלאו חשש מפני יום אשר לא יועיל בו אב לבנו, ובן לא יועיל לאביו. הבטחת אללה אמת היא ולפיכך בל ידיחו אתכם חיי העולם הזה ובל ידיח אתכם זה אשר מדיח מאללה". ובפרק 40 , פסוק 59 , אמר אללה: " שעת הדין בוא תבוא ואין ספק בה, ואולם מרבית האנשים אינם מאמינים". אללה אומר בפרק 6, פסוק 31 : "הכופרים בכך שהם יפגשו את אללה, ילכו לאבדון. כאשר תבוא עליהם שעת הדין, יגידו, אנחנו כה מצטערים על כל מה שהזנחנו. הם יעמיסו את משאם על גבם, וכה יהיה נורא המשא". אללה אמר בפרק 42 פסוק 7: "כדברים האלה יגלה לך אללה האדיר והחכם בקוראן ערבי, כדי שתזהיר את אם הערים ואת השוכנים בסביבתה, וכדי שתזהיר מפני יום הכינוס, אשר אין בו ספק, שמחנה אחד ילך לגן עדן, ומחנה אחד לאש הגיהינום". עוד אמר אללה בפרק 3 פסוק 9: "אדוננו, אתה תכנס את האנשים לקראת היום אשר אין בו ספק. אללה לא יפרק את הבטחתו". ובפרק 11 פסוק 4, אמר אללה: "לבסוף תוחזר לאללה, והוא הכל יכול".בפרק 10 פסוקים 7-8 , אומר אללה: "אלה אשר אינם מצפים להיפגש עמנו, ואשר חיי העולם הזה השביעו את רצונם, והם בטחו בהם והסיחו את דעתם מהאותות שלנו, אלא יזרקו לגיהינום בגלל המעשים שלהם". שליח אללה, מוחמד עליו השלום, אמר: "אין אחד מכם שאלא לא ידבר איתו ביום הדין, וללא כל מתווך. האדם יסתכל ימינה ולא יראה אלא את המעשים שעשה, ויסתכל שמאלה ולא יראה אלא את המעשים שעשה, ויסתכל קדימה ולא יראה אלא את אש הגיהינום מול פניו. הימנעו מהאש אפילו בחצי תמר )שניתן בצדקה(.
