האמונה באללה - חלק שני
כך ניתן להסיק, שהכפירה בקיומו של אללה, היא למעשה סטייה שלהשכל הישר. אם האדם, אשר מאופיין בשכלו והבנתו ותפיסתו יותר מכלבעל חיים אחר, לא יכול לברוא דבר, אז בוודאי שהאחרים חסרי ישע.האוויר אינו יכול לברוא עופות, והים אינו יכול לברוא דגים, והעפר אינו יכול לברוא בני אדם, זה אללה אשר ברא את הכל. אללה אמר בפרק39 פסוק 62:
אללה הוא הבורא של הכל, ועל הכל הוא משגיח
. אללה הוסיף גם בפרק 22 בפסוק 73 :
אלה אשר תתפללו אליהם מלבדאללה, לעולם לא יוכלו לברוא אפילו זבוב". ובפרק 16 , בפסוק 20 , אומר אללה: "אלה אשר אליהם יתפללו מלבד אללה, לא יוכלו לברוא דבר,והם בעצמם נבראו". המקריות והטבע אינם יכולים לברוא דבר, כי אין להם שכל, הבנה, או רצון, ומי שחסר לו דבר מסוים אינו יכול לתת אותו לאחר. שניים עוברים ליד ארמון מפואר, אשר קירותיו מקושטים ומסביבו יש נהרות וגנים, והארמון מלא במצעים ושטיחים יקרים, ועל הקירות שעונים ונברשות. אחד מהם אומר: "בטח מישהו עשיר בנה אותו ושם את כל התוספות היקרות הללו". השני אמר: "כמה טיפש אתה! ארמון כזה, רק הטבע בנה!
אמר הראשון: "ואיך בדיוק הטבע בנה ארמון כזה וקישט אותו?".השני ענה: "היו אבנים, השיטפונות והרוחות ואיתני הטבע הביאו אותם במקרה עד הלום, ובמקרה גרמו לארמון הזה להתהוות. כך במקרה נהיו גדרות, ובסיס, וגג, ובמקרה נהיה ארמון".הראשון: "ומה בנוגע לשטיחים?".ענה השני: "ברזל שהתבלה בגלל פגעי מזג האוויר. הברזל נפרם ונחתך והתערבב במקרה, ועם השנים נהפך לשטיחים שאתה רואה כרגע!".לאחר קריאת או שמיעת השיחה הזאת, בטח תגיד שלא יתכן שארמוןזה הקים את עצמו במקרה, וקושט במקרה, אלא שיש מי שתכנן אותוומי שהקים אותו, וזה לגבי ארמון פשוט. ולגבי עולם ומלואו? שמיים וארץ וים ושמשות וירחים ומיליארדי כוכבים שכולם הולכים לפי סדר מופתי, לפי חלקיקי שנייה, והכל ממשיך להתקיים, לעולם כזה בטוח שיש מישברא אותו, ואנו קוראים לו אללה.
אללה אמר בפרק 13 , פסוק 16 :
"אמור, אללה ברא כל דבר והוא האחדוהמכניע". ועוד אמר אללה בפרק 32 בפסוק 4: "אללה הוא שברא אתהשמיים והארץ ומה שביניהם". לא ראוי שנגיד "כיצד נאמין בקיומו של אללה כשאנו לא רואים אותו ולא מבינים את מהותו؟
"אמור, אללה ברא כל דבר והוא האחדוהמכניע". ועוד אמר אללה בפרק 32 בפסוק 4: "אללה הוא שברא אתהשמיים והארץ ומה שביניהם". לא ראוי שנגיד "כיצד נאמין בקיומו של אללה כשאנו לא רואים אותו ולא מבינים את מהותו؟
כי הרי השכל אצל בני האדם הוא מוגבל, וכוחו מוגבל גם הוא. וכמה שיגדל כוחו, הוא יישאר בגבולותיו, ושכל מוגבל לא יבין את מהותו של אללה, כי האדם אינו יכול להבין אלא דברים חומריים ומוחשיים, ולאללה לא יתאימו תיאורים חומריים או מוחשיים כאלו ואחרים. אללה אמר בפרק 42 , פסוק 11 :
אין כמוהו, והוא השומע והרואה
אללה גם אמר בקוראן, בפרק 6 פסוק 103 :
הראייה לא תשיג אותו, אך הוא משיג את הראייה, והוא המעודן והיודע
האדם מבין שאללה קיים, למרות היותו בלתי נראה, כתוצאה מהעקבות של מעשיו של אללה. כמו שהאדם אשר שומע רעש ברקיע, בעודו נמצא בביתו, מבין שהרעש הזה הוא קולו של מטוס או של טיל או של רעם, ואם אפילו לא יראה הוא ידע בדיוק מה הקול הזה שנשמע. כמו כן, אותו בן אדם מבין שזה אללה שברא את כל היקום הזה ומסדיר לו ולכל ברוא יוסדר חיים מופתי. אללה אמר בפרק 41 , בפסוק 37 :
מהאותות שלו הם הלילה, היום, השמש והירח
". אללה אמר גם בפרק 36 , פסוק 33 :
ואות עבורם היא האדמה המתה, אשר החיינו אותה והוצאנו מתוכה דגן אשר ממנו יאכלו". פרק 3, פסוקים 190 עד 191 , אמר אללה: "בבריאת השמיים והארץ ובחילוף הלילה והיום, צפונים אותות לנבונים, המזכירים את שמו של אללה בעמדם ובשבתם ובשכבם, והנותנים דעתם לבריאת השמיים והארץ. ריבוננו, לא בראת זאת לבטלה, ישתבח שמר, ושמור עלינו מפני עונשה של האש
עוד אמר אללה בפרק 41 , פסוק 53 :
עוד נראה להם את האותות בכל קצות הארץ ובהם עצמם, ואז יתברר להם כי זאת היא האמת
. לכן האמונה בקיומו של אללה היא לוגית ונמצאת בגבולות השכל. זה בניגוד להבנת מהותו של אללה, שזה דבר בלתי אפשרי, כי ההבנה הזאת אינה בגבולות השכל האנושי, וכל ברוא מוגבל ויש לו התחלה וסוף ואינו כליכול. שליח אללה עליו השלום אמר: "חישבו על המעשים והניסים של אללה, ואל תחשבו על מהותו של אללה". כמו כן, לא לשאול מי ברא את אללה, כי אז יהיו שאלות שאין להן קץ, וזה בלתי אפשרי, כמו שבלתי אפשרי שהבורא יהיה ברוא, וזה בהסתמך על העובדה הברורה ששני דברים הנוגדים אחד את השני לא יכולים להתקיים באישיות אחת, כי הברוא, יהיה אשר יהיה, מוגבל הוא, ויש לו התחלה ויש לו סוף, ואינו כליכול, והוא זקוק לאחרים. אבל הבורא חייב להיות נצחי שאין לו התחלה או סוף והוא שלם ומושלם והתכונות שלו מושלמות, ואין בו כל רבב או פגם ואין לו גבולות ואינו זקוק למשהו או מישהו, להפך, הכלל זקוק לו.אללה הוא בעצמו, ולבדו, ברא את כל היקום מכלום, והוא הראשון שאין לפניו דבר והוא האחרון שאין אחריו דבר והוא בורא הזמן והמקום. אללה יתעלה אמר בפרק 57 פסוק 31 :
הוא הראשון והאחרון, הוא הנגלה והוא הנסתר, והוא יודע הכל