אזהרות

עבד אללה בן אלדילמי אמר: נודע לי שתחילת איבוד הדת היא עזיבת הסונה. הדת מאבדת מנהג מנהג, כמו שהחבל מאבד את הכוח שלו לאט לאט". אנחנו חייבים להידבק אל הסונה הנכונה של הנביא. והקריאה הרצינית והנכונה ליישומה, כי הטוב כולו בהליכה בעקבות הנביא להידבק אל הסונה שלו במעשים ובדיבור. ולהתרחק מכל דבר אחר ממה שנכנס כחידוש בדת. אנו גם חייבים, אם נראה או נשמע משהו שמנוגד לדברי אללה, או שלא שייך להם, להבהיר את זה, כדי לזכות בכבוד ההגנה על הדת. הנביא אומר: "ספרו עלי ואפילו פסוק אחד מן הקוראן. וספרו על בני ישראל בלי בושה. ומי שמשקר עלי בכוונה המקום שלו בגיהנום שָמור". (סחיח אלבוח'ארי)

 

לעמוד מול כל החידושים, והקריאה להחליפם חובה על כל אחד, לפי היכולת שלו. הנביא אומר: "מי שרואה מכם דבר לא מקובל, שיחליף אותו בידו, ואם לא יוכל בדיבור, ואם לא יוכל בלבו, וזה המינימום של האמונה" (סחיח מוסלם)

 

הקריאה שלו והעבודה שלו למען השינוי אמורה להיות לפי מה שציווה אללה באומרו: "קרא אל נתיב ריבונך בחוכמה ובדברי מוסר נאים, והתנצח עמם בדרכי נועם. ריבונך מיטיב לדעת מי תעה מנתיבו, והוא מיטיב לדעת מי תעה מנתיבו, והוא מיטיב לדעת מי הם ישרי הדרך"

 

ענייני דת לא צריך לקבלם מכל מי שטוען שיש לו מדע והבנה, ואינפורמציה. אבל, צריך לקבלם ממי שאפשר לסמוך על הדת, המדע, האמינות, והיראה שלו. הנביא אומר: "המדענים הם יורשי הנביאים. הם לא הורישו דינר או דרהם (המטבע בזמן הנביא), והורישו את המדע. ומי שמקבל את זה הוא זוכה בהרבה מזל".  (סחיח בן חבאן)

 

אנו צריכים לראות תמיד את האמרה של הנביא שבה הוא אומר: "מי שקורא אל הדרך הישרה שכרו כשכר מי שהלך בה, וזה לא מחסיר משכרו. ומי שקורא אל השולל העוון שלו כמו העוון של מי שהלך בדרך זו, וזה לא מחסיר מאומה מהעוון שלהם". והחידושים הם חלק מן השולל.

 

ובמקביל, מי שמדריך אל הרע – החידוש מן הרע- הוא אשם ומוטל עליו את העוון של מי שהולך בדרכו. הנביא אמר: "הדברים הכי נאמנים הם הספר של אללה, והדרך הכי טובה היא הדרך של מוחמד. והדברים הכי רעים, הם החידושים, וכל חידוש בדת הוא שולל שמביא לגיהנום. (סחיח בן ח'וזיימה)

 

מכאן מתבררת סכנת החידוש בדת של אללה. וחובה על כל מישהו שרוצה לעשות משהו, ולצוות לעשותו לבדוק אם הוא מתאים להלכה, או לא. אם הוא מתאים להלכה שיעשהו, והדריך אליו, והמליץ לאחרים לעשותו, והתאמץ בכך כדי שיוכיח את הבטחת הנביא. ואם זה מנוגד להלכה של אללה. או שזה ממה שלא עשה הנביא או הח'ליפים שלו, עזב אותו, והזהיר את האחרים מזה, מחשש שיהיה אשם ויקבל על עצמו את העוון שלו, ושל מי שעושה אותו עד יום הדין. הדבר הזה מאוד מסוכן שצריך להיזהר ממנו.