התנהגות האיסלאם עם הבלתי מוסלמים במדינת האיסלאם

דת האיסלאם מצווה את המוסלמים למלא את התחייבויות לבעלי הברית, ולממש את הברית כל עוד הצד השני מתחייב גם הוא בה. ואם ראה שבעלי הברית יבגדו בו היה מפר את הברית, ומודיע להם כי הוא הפר את הברית ולא היה נלחם בהם אלא לאחר שיודיע להם על כך.  

אנש בן מאלק סיפר כי אחד הנערים היהודים שנהג לשרת את הנביא מוחמד עליו השלום לקה במחלה, הנביא עליו השלום בקר בו, הוא ישב לצידו על המיטה והציע לו להתאסלם, הנער היהודי הסתכל על אביו, כאילו הוא שואל אותו, מה לעשות ? האב הורה לבנו לציית לנביא מוחמד באומרה: צַיֵית לאבי אל-קאסם. הנער התאסלם בפני הנביא עליו השלום שאמר בצאתו את הבית של הנער: " השבח לאללה שהציל אותו מגהינום " .

 

עיקרונות  האיסלאם קובעות את השלום הצודק והכולל כיוון  שדת האיסלאם קוראת ל :

• כיבוד הנפש האנושי, דת האיסלאם קראה לשמור על מעמדה ויוקרתה של הנפש האינושית, לכן האיסלאם קבע כמה כללים לשמור על החיים האישיים של האנשים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בקוראן הקדוש: "הוי המאמינים, נכתב בספר כי מצווה עליכם לנקום את דם הנרצחים: בן חורין תחת בן חורין ועבד תחת עבד ונקבה תחת נקבה. ואולם אם מוחל (גואל הדם לרוצח) על  מקצת דמו של אחיו, יסתפק בתביעה כדת וכדין, ועל (הרוצח) לשלם לו בתום הלב. זוהי הקלה הניתנת לכם  מעם ריבונכם, ואלה רחמיו. וכל השולח יד לאחר זאת, צפוי לו עונש כבד* צוותים בנקמת הדם למען תבטיחו חיים, אתם נבוני הלב, ולמען תהיה בכם יראה".(סורת הפרה:180-179).
• דת האיסלאם לא הסתפקה בעונש בעולם הזה במקרה של ההריגה בכוונה אלא ימתין לו עונש כבד בעולם הבא  , אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

" לא יהרוג המאמין את המאמין, בלתי אם בשגגה, ההורג את המאמין בשגגה ישחרר עבד מאמין אחד וייתן כופר-נפש למשפחתו, אלא אם יעשו צדקה. ואם מקרב אויביכם הוא (ההרוג), והוא עצמו מאמין, יש לשחרר עבד מאמין אחד. ואם הוא מבני עם אשר ברית לכם ולהם, יינתן כופר-נפש למשפחתו, וישוחרר עבד מאמין אחד, ואשר ידו אינה משגת (לשחרר עבד), יצום חודשיים רצופים, למען ישוב אללה מכעסו עליו, אללה יודע וחכם.* כל ההורג את המאמין בכוונה תחילה, יבוא על גמולו בגיהינום, ובו לנצח ישהה. אללה ישפוך את חמתו עליו ויקללו ויכין לו עונש כבד." (סורת הנשים:93-92).

• האיסלאם מתייחס לכל האנשים על בסיס של שיוויון מלא הן מבחינת מקור הבריאה והן מבחינת המין, האיסלאם רואה כי כל האנשים שווים בחופש, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בקוראן הקדוש:

" הוי אנשים, היו יראים את ריבונכם אשר ברא אתכם מתוך נפש יחידה, וברא מתוכה בת- זוג, והפיץ משניהם אנשים ונשים לרוב. היו יראים את אללה אשר בשמו תבקשו זה מזה, ושמרו על חובתכם לקרובי משפחה, כי אללה צופה בכם" (סורת הנשים:1).

• הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום אמר: "כל האנשים הם בני אדם עליו השלום, ואדם נברא מעפר".
• איחוד הדת,  דת האיסלאם רואה כי מקורו של הדת הוא האיחד, כיוון שירד מעם אללה ישתבח משו ויתעלה החילה מאדם עליו השלום ועד הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום, דתם של כל הנביאים הוא אחד שקורא לאיחוד ועבודת אללה ישתבח שמו ויתעלה לבדו על פי חוקי הדת, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בקוראן הקדוש:

"הוא נתן לכם את חוקי הדת אשר ציווה לנוח, ואת אשר גילינו לך, ואת אשר ציווינו לאברהם, למשה ולישוע, לאמור, קיימו את הדת ואל תתפלגו בה. המשתפים מתקשים לשאת את אשר תפציר בהם לקבל. אללה יבחר לקרב אליו את אשר יחפוץ, וינחה אליו את בעל התשובה." (סורת המועצה:13).

• ·       אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר גם כן בקוראן  הקדוש:

" גילינו לך (דברי נבואה) כשם שגילינו לנוח ולנביאים אחריו. וגילינו לאברהם ולישמעאל וליצחק וליעקב ולשבטים ולישוע ולאויב וליונה ולאהרון ולשלמה. לדוד נתנו את הזבור.* מלבדם שלחנו שליחים אשר כבר סיפרנו לך עליהם ושליחים אשר לא סיפרנו לך עליהם. ועם משה דיבר אללה פנים אל פנים.* אלה שליחים אשר נשלחו להיות מבשרים ומזהירים, למען לא תהיה לאנשים טענה כנגד אללה לאחר בוא השליחים. אללה אדיר וחכם.* ואולם אללה מעיד על אשר הוריד אליך ממרומים, הוא הוריד אותו על דעתו, וגם המלאכים יעידו, אך אין עד כאללה" (סורת הנשים:166-163).

• ·       ההלכה האיסלאמים עשתה את הכל כדי לדחות את הגזענות, היריבות והשנאה בין בני האדם, כי עשתה מאימונה באללה ישתבח שמו ובנביאים, ובספרי אללה מהעקרונות הבסיסיות של האימונה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב:

"אמרו, מאמינים אנו באללה ובאשר הורד אלינו ממרומים, ובכל אשר הורד ממרומים אל אברהם וישמעאל ויצחק ויעקב והשבטים, ובאשר ניתן למשה ולישוע ובאשר ניתן לנביאים מעם ריבונם. לא נפלה איש מהם, ומתמסרים אנו לו" (סורת הפרה:136).

• ·       הקוראן הקדוש תיאר את הנביא משה עליו השלום כנשוא פנים אצל אללה, כי אללה דיבר אליו פנים אל פנים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

"הוי המאמינים, אל תהיו כאותם שפגעו במשה, ואללה ניקה אותו מאשר אמרו, הוא היה נשוא פנים אצל אללה" (סורת המחנות:63). הקוראן תיאר גם כן את התורה אשר ירדה על הנביא משה עליו השלום כהדרכה ואור, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בקוראן הקדוש:

" הורדנו את התורה ממרומים, ובה הדרכה ואור. על-פיה היו הנביאים אשר התמסרו חורצים משפט ליהודים, וגם הרבנים והחכמים שפטו על-פי ספר אללה שהופקד בידיהם למשמרת, ואשר עליו העידו. אל תיראו מפני האנשים, ורק אותי היו יראים, ואל תמכרו את אותות באפס מחיר. אשר לא ישפטו על-פי כל אשר הוריד אללה ממרומים, אלה הם הכופרים" (סורת השולחן :44).  

• ·       הקוראן הקדוש רואה בבני ישראל, עמו של הנביא משה עליו השלום אומה נכבדת שאללה סירך אותה לתקופה ארוכה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

"הוי בני ישראל, זכרו את החסד אשר נטיתי לכם ברוממי אתכם מכל שוכני העולמים." (סורת הפרה:122).

• ·       הקוראן הקדוש רואה בנביא ישוע על השלום נביא נכבד, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

"המלאכים אמרו, מרים, אללה מבשר לך על בואה של מילה מאותו – שמו ישוע המשיח בן מרים. הוא יהיה נשוא פנים בעולם הזה ובעולם הבא, ויהיה במקורבים,* וידבר אל האנשים בהיותו בעריסה וכבוגר, ויהיה בישרים." (סורת בית עמרם:46-45).

הקוראן הקדוש רואה במרים אמו של ישוע עליו השלום כצודקת, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בקוראן  הקדוש:

" המשיח בן מרים אינו אלא שליח אשר היו כבר שליחים לפניו, ואמו היתה צדקת, ושניהם אכלו מזון. ראה כיצד נבאר את האותות, וראה כיצד ישגו בשקרים." (סורת השולחן:75).

הקוראן הקדוש ראה באוונגליון כהדרכה ואור מעם אללה, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב:

"אחריהם הקימנו את ישוע בן מרים למען  יאשר את התורה אשר נגלתה לפניו, ונתנו לו את האוונגליון, ובו הדרכה ואור, למען יאשר את התורה אשר היתה לפניו, ובו אור ומוסר השכל ליראים." (סורת השולחן:44).

הקוראן  הקדוש רואה בחסדיו של הנביא ישוע על השלום כרחמים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בקוראן  הקדוש:

" אחריהם הקימונו את שליחינו בזה אחר זה, ובעקבותיהם את ישוע בן מרים. נתנו לו את האוונגליון, והשכנו חמלה ורחמים בלב ההולכים בדרכו. הם הנהיגו לעצמם נזירות אשר לא כתבנו בספרים כי מצווה היא עליהם, אך הם ביקשו להפיק רצון מלפני  אללה.  אפס כי  לא קיימוה כראוי לה. נתנו למאמינים אשר בהם שכרם, אך רבים בהם מופקדים."  (סורת  הברזל:27).

האדם המוסלמי חייב להאמין בכל הנביאים והשליחים ובספרים אשר הורדו מעם אללה ישתבח שמו ויתעלה, אללה אמר בקוראן הקדוש:

"הכופרים באללה ובשליחיו והרוצים להפריד בין אללה לבין  שליחיו, והאומרים, נאמין בכמה ונכפור בכמה, והרוצים לנקוט בדרך ביניים,* כל אלה כופרים  לאמיתם הם, עונש מחפיר הכינונו לכופרים." (סורת הנשים:151-150).

האדם המוסלמי חייב גם כן לכבד את כל ההלכות של הנביאים הקודמים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בקוראן הקדוש:

" (השלל נועד גם) לבאים אחריהם, האומרים, ריבוננו, סלח לנו ולאחינו אשר האמינו לפנינו, ואל תיתן בלבנו תרעומת על המאמינים. ריבוננו, אתה חומל ורחום" (סורת ההגליה:10).

הנביא מוחמד עליו בירכת אללה ושלום הוא אחרון הנביאים, אללה ישתבח שמו ויתעלה דיווח לנו על כך בספרו הנשגב:

" מוחמד אינו אב לגבר מכם, כי אם שליח אללה וחותם הנביאים, אללה יודע כל דבר" (סורת המחנות:40).

ההלכה המוסלמית קוראת לאנשי ההלכות האחרות להאמין בדת האיסלאם כפי שאנשי האיסלאם האמינו בהלכותם של הנביאים והשליחים הקודמים שנשלחו מעם אללה ישתבח שמו ויתעלה, אללה אומר בקוראן הקדוש:

" אם יאמינו באשר תאמינו אתם, תישר דרכם, ואולם לא יפנו עורף, ייקלעו למחלוקת. אז יפטור אותך אללה מהם, כי הוא קשוב ויודע." (סורת הפרה:137).

ההלכה המוסלמית מסרבת את הפילוג, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב:

" אלה אשר פילגו את דתם והיו סיעות סיעות, דבר אין לך עמם, אללה יפסוק בעניינים ויודיע להם על את אשר הם עושים.* לגומל הטובה יושבו עשרת מונים, ולגומל הרעה תושב רעה כרעתו, ואיש לא יקופח.* אמור, אותי הנחה ריבוני אל אורח מישרים אשר הוא דת נכוחה, דתו של אברהם אשר נהג כחניף, ולא היה במשתפים." (סורת המקנה:161-159).

ההלכה המוסלמית נקטה בשיטת הדיאלוג בקריאת אנשי הדתות האחרות להאמין בדת האיסלאם אשר קורא לאנשים לנחן בתכונות הטובות, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

"אמור, הוי בעלי הספר, בואו ונאמר דבר בינינו אשר עליו נשתווה: רק את אללה נעבוד, ולא נצרף לו שותף, ולא ניקח אנשים מקרבנו כאדונים לנו זולת אללה. אם יפנו עורף, אמרו, אתם עדים כי מתמסרים אנו". (סורת בית עמרם:64).

ההלכה המוסלמית קראה לכבד את האחרים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב:

" אל תקללו את אלה אשר אליהם יתפללו הם מבלעדי אללה, פן יקללו הם את אללה בצדייה ובבלי דעת דבר. כך השאנו כל אומה להשתבח במעלליה, ואחר ישובו אל ריבונם, והוא יודיע להם את אשר עשו" (סורת המקנה:108).

דת האיסלאם הבטיחה את חופש הדיונים הדתיים על בסיס אובייקטיבי לא ללעוג באחרים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו הנשגב:
"התנצחו עם בעלי הספר רק בדרכי נועם, חוץ מאשר עם בני העוולה שבהם. אמרו, אנו מאמינים באשר הורד אלינו ממרומים ובאשר הורד אליכם, ואלוהינו ואלוהיכם אחד הוא, ואנו מתמסרים לו" (סורת העכביש:  46).

אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

" קרא אל נתיב ריבונך בחוכמה ובדברי מוסר נאים, והתנצח עמם בדרכי נועם. רובונך מיטיב לדעת מי תעה מנתיבו, והוא מיטיב לדעת מי הם ישרי הדרך." (סורת הדבורה:125).

דת האיסלאם השאירה את סוגיית האמונה תלויה ברצונו של האדם עצמו והשתכנעותו. אללה ישתבח שמו אמר:

" אמור, האמת היא עם ריבונכם. החפץ יאמין, והחפץ יכפור. הכינונו לבני העוולה אש אשר תסגור עליהם כאוהל, ואם ישוועו למשקה, ישקום רק מים לוהטים כנחושת רותחת הצולה את הפנים. מה רע הוא המשקה, ומה רע להינפש שם!" (סורת המערה: 29).

אללה ישתבח שמו דיווח לנביא עליו השלום על העובדה הזאת והבהיר לו להודיע להם את הקריאה בלבד, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

" אילו חפץ ריבונך, היו מאמינים כל שוכני הארץ גם יחד. וכי תוכל אתה לכפות על אנשים להיות מאמינים? " (סורת יונה: 99).

אללה ישתבח שמו אמר גם כן בקוראן הקדוש:

"... לא ניתנה לך סכות עליהם." (סורת הכובשת: 22-21).

אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

"אם יפנו עורף –לא שלחנו אותך לשמור את צעדיהם. עליך רק למסור..." (סורת המועצה: 48).

מהפסוקים האלה יתברר כי דת האיסלאם קובעת את חופש האימונה ודוחה באופן נחרץ את ההתאסלמות בכפייה.

ההלכה המוסלמית מצווה על המוסלמים לשמור בקפידה על הצדק אפילו עם הבלתי מוסלמים, אללה ישתבח שמו ויתעלה אומר בספרו הנשגב:

" לכן, קרא והישר לכת כאשר צווית, ואל תיטה אחר משוגות לבם, ואמור, מאמין אני בכל ספר אשר הוריד אללה ממרומים, וצוויתי לשפוט ביניכם ביושר. אללה הוא ריבוננו וריבונכם, ולנו מעשינו ולכם מעשיכם, ואין עוד צורך להחליף טענות בינינו. אללה יכנסנו יחדיו, כי סוף כולם לשוב אליו".(סורת המועצה:15).

ההלכה המוסלמית קראה למוסלמים לשמור על רוח שיתוף הפעולה שמביאה את הטובה הן לאנשים והן לחברה האנושית, אללה ישתבח שמו ויתעלה אמר בספרו  הנשגב:

" הוי המאמינים, אל תחללו את טקסי  אללה ולא את החודש הקדוש, ולא את בהמות הזבח, ואף לא את הזרים על צווארן, ולא את (קדושת) השמים פעמיהם אל הבית הקדוש, בבקשם להם פרנסה מעם ריבונם, ובבקשם להפיק רצון מלפניו. וכאשר תצאו מקודש לחול, הרשות בידכם לצוד ציד. בל תגרום לכם טינתכם לאנשים אשר מנעו אתכם מלבוא אל המסגד הקדוש, לשלוח יד בהם. עזרו זה לזה במעשים טובים וביראת שמים, ואל תעזרו זה לזה לפשוע ולהתנכל, והיו יראים את אללה, כי אללה עונש קשות" (סורת השולחן הערוך:2).