ליקוטים סביב מעמד האישה בספר הקדוש, בתנ"ך, ובברית החדשה

לרוב, בעלי הדת הנוצרית מתארים לנו את ישוע, יברכו אללה ויתן לו שלום, שהוא המגן הראשון על זכויות האישה, והוא זה שנתן לה את זכויותיה שלא קיבלה מכל דת אחרת. ושהספר הקדוש נהג עמה בצדק, והרים את מעמדה!! אבל השאלה היא: האם דברים אלה הם שקורים במציאות?!!!

כל אחד יודע שהספר הקדוש אוסר את כניסת האישה אל ההיכל בתוך הכנסייה, שבו יש את קודש הקדשים, או המזבח, וזה אם אישה זאת ילדה, נערה, או אישה מבוגרת. אין קשר לזה עם הגיל אבל עם המין שלה. הספר הקדוש לא ציין את האפשרות של כניסת האישה להיכל. גם האישה לא הורשתה לדעת את סוד הכמורה. גם אסור לאישה לדבר בכנסייה, או להכיר אף אחד בתוך הכנסייה. וגם אסור לה להתמנות בתפקידים כמורתיים, אבל מותר לה רק להיות שמשית, והוא תפקיד שירותי, ולא כמורתי!!! הספר הקדוש הגיש לנו את סוגי הכמורה, וכולם של גברים, הן בכמורה של האבות הפטריארכים הראשונם כמו נח, ואיוב, ואברהם, ויצחק, ויעקב, והן בכהונה האהרונית, והכהונה של מלכי צדק, או הכהונה של השליחים ומי שבאו אחריהם מבין הבישופים, כולם מבין הגברים. ואם היה מגיע לנשים לקבל תפקידים גבוהים היתה מרים הבתולה היא הראשונה בזאת, אבל על פי הוראות הנוצרות האישה מקופחת מזה!!!

 

להלן חלק מן הטקסטים של הספר הקדוש, כדי לעמוד על מעמד האישה:

1. אישה נענשת בעוון של בעלה: 

ירמיהו (23 : 34): "וְהַנָּבִיא וְהַכֹּהֵן וְהָעָם, אֲשֶׁר יֹאמַר מַשָּׂא יְהוָה--וּפָקַדְתִּי עַל-הָאִישׁ הַהוּא, וְעַל-בֵּיתוֹ"

2. שריפת האישה הזונה באש: 

ויקרא 21 : 9 " וּבַת אִישׁ כֹּהֵן, כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת--אֶת-אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף"

3. כריתת יד האישה מסיבות לא הגיוניות: 

דברים 25 : 11: " כִּי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו, אִישׁ וְאָחִיו, וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד, לְהַצִּיל אֶת-אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ; וְשָׁלְחָה יָדָהּ, וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו"

4. אישה גרושה או אלמנה וזונה שוות: 

ויקרא 21 : 7 " אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ, וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ:  כִּי-קָדֹשׁ הוּא, לֵאלֹהָיו"

5. כניעת האישה המוחלטת לבעלה: 

האיגרת של פאולוס אל אנשי אפסיים (5:22) "הוי נשים! היכנענה לבעליכן כמו אל האל. האיש הוא ראש האישה, כמו שישוע הוא ראש הכנסייה, והוא מסור לגוף. אבל, כמו שהכנסייה נכנעת לישוע, גם הנשים נכנעות לבעליהן בכל דבר".

6. האישה שותקת בתוך הכנסייה: 

האיגרת של פאולוס אל הקורניתים (14 : 34): "שנשותיכן ישתוקנה בכנסיות, כי לא מותר להן לדבר, אבל נכנעות למה שאומר החוק. ואם הן רוצות ללמוד משהו שישאלנה את בעליהן בבית, כי מן המתועב שנשים תדברנה בכנסיות"

7. אישה היא סיבה לפיתוי: 

איגרת פאולוס אל טימותיוס (2 : 11): "אישה צריכה ללמוד בשקט. אני לא מרשה לאישה שתדע, ושלא תשתלט על הגבר, אבל שתהיה שקטה, כי אדם נברא בהתחלה וחווה לאחר מכן. ואדם לא פותה, והאישה כן. והיא תיגאל עם הולדת הילדים, ואם ידבקו באמונה, באהבה, בקדושה, עם שכל."

8. האפוטרופסות של הגבר על האישה: 

האיגרת הראשונה של פטרוס (3 : 1): " כן גם אתן, הנשים, הכנענה לבעליכן; וכך, אם יש שאינם מציתים לדבר, יקנה לבם לא על-ידי דבור אלא על-ידי התנהגות הנשים, 2 בראותם את התנהגותכן הטהורה המלוה ביראה. 3 ופארכן אל יהא פאר חיצוני של מחלפות שער ועדי זהב ובגדים, 4 אלא האדם אשר בסתר הלב, הפאר הבלתי נשחת של רוח ענוה ושקטה אשר יקרה היא מאד בעיני אלהים. 5 כך התקשטו בעבר גם הנשים הקדושות והמיחלות לאלהים, בהכנען לבעליהן; 6 כשרה אשר שמעה בקול אברהם וקראה לו אדון. ואתן נהייתן בנות לה, אם אתן עושות את הטוב ואינכן פוחדות פחד. ".

בראשית (3 : 16) " אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ"

9. סקילת הזונה עד מוות: 

דברים 22 : 13 -21  " כִּי-יִקַּח אִישׁ, אִשָּׁה; וּבָא אֵלֶיהָ, וּשְׂנֵאָהּ.  יד וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים, וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע; וְאָמַר, אֶת-הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי, וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ, וְלֹא-מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.  טו וְלָקַח אֲבִי הַנַּעֲרָ, וְאִמָּהּ; וְהוֹצִיאוּ אֶת-בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ, אֶל-זִקְנֵי הָעִיר--הַשָּׁעְרָה. טז וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ, אֶל-הַזְּקֵנִים:  אֶת-בִּתִּי, נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה--וַיִּשְׂנָאֶהָ.  יז וְהִנֵּה-הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים לֵאמֹר, לֹא-מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים, וְאֵלֶּה, בְּתוּלֵי בִתִּי; וּפָרְשׂוּ, הַשִּׂמְלָה, לִפְנֵי, זִקְנֵי הָעִיר.  יח וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר-הַהִוא, אֶת-הָאִישׁ; וְיִסְּרוּ, אֹתוֹ.  יט וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה--כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע, עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל; וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה, לֹא-יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו.  {ס}  כ וְאִם-אֱמֶת הָיָה, הַדָּבָר הַזֶּה:  לֹא-נִמְצְאוּ בְתוּלִים, לַנַּעֲרָ.  כא וְהוֹצִיאוּ אֶת-הַנַּעֲרָ אֶל-פֶּתַח בֵּית-אָבִיהָ, וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה--כִּי-עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל, לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִקִּרְבֶּךָ. "

דבקרים 22: 22 " כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם-אִשָּׁה בְעֻלַת-בַּעַל, וּמֵתוּ גַּם-שְׁנֵיהֶם--הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם-הָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִיִּשְׂרָאֵל. "

דברים 22 : 23 " כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה, מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ; וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר, וְשָׁכַב עִמָּהּ"

 

10. האישה במעמד יותר נחות מן הגבר:

האיגרת הראשונה של פאולוס אל הקורניתיים (11 :3): " וּרְצוֹנִי שֶׁתִּהְיוּ יֹדְעִים שֶׁרֹאשׁ כָּל־אִישׁ הַמָּשִׁיחַ וְרֹאשׁ הָאִשָּׁה הָאִישׁ וְרֹאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאֱלֹהִים׃ 4 כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל אוֹ יִתְנַבֵּא וְרֹאשׁוֹ מְכֻסֶּה מְנַוֵּל הוּא אֶת־רֹאשׁוֹ׃ 5 וְכָל־אִשָּׁה אֲשֶׁר תִּתְפַּלֵּל אוֹ תִתְנַבֵּא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ אֶת־רֹאשָׁהּ הִיא מְנַוָּלֶת כִּי שָׁוָה הִיא לִמְגֻלָּחָה׃ 6 כִּי הָאִשָּׁה אִם־לֹא תִתְכַּסֶּה גַּם תִּתְגַּלָּח וְאִם־בִּזָּיוֹן הוּא לָאִשָּׁה לָגֹז אוֹ לְגַלֵּחַ אֶת־שְׂעָרָהּ תִּתְכַּסֶּה׃ 7 אָמְנָם הָאִישׁ אֵינֶנּוּ חַיָּב לְכַסּוֹת אֶת־רֹאשׁוֹ כִּי הוּא צֶלֶם אֱלֹהִים וּכְבוֹדוֹ וְהָאִשָּׁה הִיא כְּבוֹד הָאִישׁ׃ 8 כִּי אֵין־הָאִישׁ מִן־הָאִשָּׁה כִּי אִם־הָאִשָּׁה מִן־הָאִישׁ׃ 9 גַּם־לֹא־נִבְרָא הָאִישׁ בַּעֲבוּר הָאִשָּׁה כִּי אִם־הָאִשָּׁה בַּעֲבוּר הָאִישׁ׃ 10 עַל־כֵּן הָאִשָּׁה חַיֶּבֶת לִהְיוֹת אוֹת מִשְׁמַעְתָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ בַּעֲבוּר הַמַּלְאָכִים׃ 11."

 

11. הוראות מעשי השליחים לנשים 

פרק שני מן הספר של מעשי השליחים עם הכותרת (נשים צריכות להיות נכנעות לבעליהן, וללכת על פי הוראתם) אומר: "אישה צריכה להיכנע לבעלה, כי ראש האישה הוא בעלה... אישה! חששי מן בעלך והתביישי ממנו, ורצי אותו לבד אחרי אללה. כמו שאמרנו. שרתי אותו בנוחות כדי שבעלך ישמור עלייך אצלו...

אם את רוצה להיות מאמינה, ושאללה יהיה מרוצה ממך, אל תתאפרי כדי לרצות גברים זרים, ואל תחמדי ללבוש שמלות שקופות שמתאימות רק לזונות כדי שגברים יילכו אחרייך. ואם את לא עושה דברים רעים אלה של חטא, את באיפורך לבדו נאשמת, כי בצורה זאת את מכריחה מי שרואה אותך ללכת אחריך ולחמוד אותך. אז, למה שלא תשמרי כדי שלא תיפלי בחטא, ושלא יפול מישהו אחר בספק בגללך. ואם את עושה את זה ללא כוונה גם את תיפלי, כי את תהיי סיבה לנפילה של איש זה. ואם את תחטאי עם אחד במעשה זה, זה יהיה סיבה לעוד חטאים עם אחרים. ואת בלי תקווה, כמו שאומר הספר הקדוש:

 (אם הצבוע נופל בהרבה רע, הוא נגעל וזה מביא לו הרבה כאב וקלון), כל אחת עושה זאת אובדת עם החטא ומפילה את נפשות הבורים בלי כבוד. דע לך מה שאומר הספר הקדוש למי שמעליל עליהם כך באומרו: (שנא את האישה הרעה יותר מן המוות, זאת המפילה את הבורים), ובמקום אחר אומר: (כמו תולעות אוכלות את העץ, כך האישה הרעה משמידה את בעלה), וגם אומר:

(טוב לגור בפינה על הגג מלגור עם אישה רעה). הוי נוצריות! אל תחקו נשים אלה אם תרצו להיות מאמינות. דאגי לבעלך לרצות אותו לבדו. ואם תלכי ברחובות כסי את ראשך עם בגדך, כי אם תתכסי תתרחקי מעיני הרעים. אל תאפרי את פניך שאללה ברא, כי אין בו דבר שחסר איפור, מה שאללה ברא הוא טוב מאוד, ולא צריך איפור. ומה שנוסף אל הטוב משנה את הטוב של הבורא.

הסתכלי לרצפה במהלך לכתך, ואת מכוסה כולך תהיי רחוקה מכל זכר לא טוב באמבטיה של זכרים, רב הוא הרע של הרעים. אישה מאמינה לא מתקלחת עם זכרים. ואם תכסה את פניה זה יהיה מחשש מהסתכלות גברים זרים.... ומה שאת צריכה, אם את מאמינה, לברוח מכל סוג של סקרנות, ומן ההסתכלות של הרבה עיניים... (לגור במדבר הרבה יותר טוב מלגור עם האישה גסת הלשון)