הצדקה (הזכאת)

היסוד השלישי מיסודות האיסלאם הוא הצדקה (הזכאת). אללה הטיל על כל אחד מהמוסלמים שימלא חובת הצדקה כאשר תעבור שנה שלמה על כספו המיותר: ישלם לאיש מן העניים, הדלים, עוברי הדרך, או המתאסלמים, הכופרים, או למען אללה.

ככה הפריד אללה מכספי עשירי המאמינים חלק מיועד לעניים שווה ל2,5% על כל הכספים. ומי ירבה על זה, זה טוב לו ויגמול לו אללה טובות. הצדקה הזאת או החלק הנקבע, אינו לאללה, גם כן הוא לא צריך לו, אך הוא אומר לעבדיו: כאשר אתם מצדקים בדבר לאחיכם הדל בשבילי ולמען פניי, ברוחב לב ורווחה מכם, הן אתם מצדיקים בו עלי, אך בתנאי שלא ירגיש שאתם נותנים לו חסד ולא תשפילו אותו, לא תמתינו ממנו גמול או תודה, ולא תעשו את זה כדי שהאנשים יידעו בדבר צדקתכם וייזכרו אותה ויצביעו אליכם, שאתם נתתם לעניים, דלים והמסכינים, כאשר תתנו להם מה שנקבע כחלק מכספכם, ותמתקו לבבותיכם הרעיונות, הבטלים האלה והמחשבות הזדונים, נתתי לכם מכספי הגדולים חלק אל ייכחד ולא ייאזל.

אללה הטיל עלינו את הצדקה , כמו שהטיל עלינו את התפילה והצום, היא יסוד חשוב מיסודות האיסלאם, תקשט את המוסלמים בתכונות ההקרבה למען אללה, תסיר מלבבותיהם אהבת עצמו, צרות הנפש, השעבוד לכסף, וכל התכונות הזדונים האחרים. אין צורך באיסלאם לקמצן, שיהיה עבד לכסף וישקוד עליהן, על אף שאינן מועילות לו או מזיקות בצורה זו או אחרת. אינו נדרך  לאיסלאם ויילך בדרך הישר, ויתמיד בה, אם בא אליו צו מאללה, הוא יקריב בעדו מכספו שהרוויח בזיעת אפו בלי שום מגמה עצמית. גם כן הצדקה מאלפת המוסלמי להקרבה הזאת, ותעשה ממנו נגיש להוציא את כספו בקלות, ולא תעשה ידיו קפוצים אם וכאשר יהיה הדבר נחוץ, וצריך להוציא הכסף ברצון טוב.

מתועלות הצדקה בחיי המוסלמים, שתעשה כל איש מחזק אחיהו ויועילו אחד לשני, עד שלא יהיה ביניהם עירום ורעב ושפל, העשיר יסייע לעני, והעני בהם יעזוב מפשיטת ידו אל העשיר עד שיתן לו, ולא יוציא אחד מכספו בשפע ומיותרות, ויידע כי יש בכספו צדקה ליתומים, לאלמנות לעניים והמסכינים מבני עמו, יש בהן צדקה לאלה שיכולים לעבוד אך אינם מוצאים דרך אליו, כדי שהכסף חסר להם, גם כן יש בהן צדקה לילדים שנבראו נבונים, אך אינם יכולים ללמוד כי הם עניים, יש צדקה לנכים שאינם יכולים עוד לעבוד. כל עשיר אינו מכיר בזכויות אלה בהונו הוא רשע. איזה רשע יותר נורא משיהיה לך הון גדול ואין ספור רווחה, ותהנה בארמנותיך הגדולים, ובמכוניות מפוארות, וסביבך אלפים מאחיך העניים, אשר אינם מוצאים דרך לפת לחם! ואלפים מן היכולים לעבוד, אך הם שוטים בלי עבודה! האיסלאם ממאיס האיש הזה ונלחם באהבת העצם שבו. כי זאת סימן לכופרים, אשר ההתאזרחות שלהם מלמדת אותם שיקמצו אליהם כל מה שתגיע ידיהם אליו מן ההון ויעשו בו ריבית, ויביאו לעצמם ממנו כל אשר בידי האחרים. אבל המוסלמים, דתם מלמדת אותם כי אם אללה העניק לכם יותר ממצרכיכם, אל לכם שתשמרו אותו אצלכם, תנו לאחיכם אשר נזקקים לו, כדי שימלאו מצרכיהם ויהיו יכולים לפרנס עצמם, כמו שאתם פרנסתם עצמכם.