האימונה בספריו של אללה
הדבר השלישי שצווינו להאמין בו באמצעות הנביא הוא ספריו של אללה שהורדו על נביאיו ושליחיו.
כמו שאללה הוריד את הקוראן על נביאנו מוחמד, גם כן הוריד ספריו-לפני כן- על הנביאים שקדמו לו, הוא הודיע לנו שמות כמה מן הספרים האלה, כמו אלה של אברהם, התורה שניתנה למשה, התהילים של דווד, והאנגיל שבא בו ישוע. ושאר הספרים שניתנו לנביאים לא ידענו את שמותיהם, מאמינים אנו שכל ספר מספרי אללה, הוא האמת.
הספרים האלה שאללה הודיע לנו את שמותיהם, ספרי אברהם, למשל, לא נשאר מאומה מהם. התורה והתהילים והאנגיל, על אף שעודם נשארים אצל היהודים והנוצרים, אך הם טישטשו אותם הרבה, והחליפו מלים במלים, שמטו מהם, והוסיפו אליהם הרבה דעות משלהם, עד אשר היהודים והנוצרים עצמם מודים היום שהספרים המקוריים שהורדו על משה ודווד וישוע אינם בידם היום, והם שכתבו אותם בידיהם, הכניסו בהם הרבה דברים, אי אפשר שיהיו מאללה. הספרים האלה נחשפו להשתנות והחלפה ותוספות והשמטה מאז מאות שנים, גם כן כאשר תקרא את הספרים האלה יתגלה לך מיד שהספרים הנמצאים בעולם היום אינם הם הספרים שהורדו על משה ודווד וישוע, התערבבו בדברי האנשים. קל וחומר האימונה בספרים שחלפו, אך ורק שאללה כבר שלח שליחיו לכל אומה לפני הקוראן, והחוקים האלה הינם מאללה שהוריד את הקוראן על מוחמד, שבא להחיות את ההדרכה שהיתה באנשים בעבר, והם איבדו או החליפו אותם או ערבבו אותם בדברי האנשים.
הקוראן הוא אחרון הספרים שהורדו מאללה, וההבדל בינו לבין הספרים שקדמו לו הם:
1- הספרים שהורדו לפני הקוראן, כל העותקים המקוריים שלהם אבדו, ונשארו בידי האנשים התרגומים שלהם כפי שאמרנו לעיל, אך הקוראן עודנו שמור באותן המלים והאותיות שהורד בהן מאללה, ולא נתחלפו בהן אות או תנועה.
2- האנשים ערבבו דברים משלהם בדברי אללה שבספרים האלה, תמצא בספר אחד תולדות האנשים, וקורות הלאומית, האותוביוגרפיה של הגדולים באנשים והנביאים,והפרשנות, העניינים החוקיים שהוציאו המדענים מן הספרים האלה, עד אשר אי אפשר שתזהה בהם דברי אללה מדברים אחרים. אבל הקוראן, דברי אללה הקיים בו, לא התערבבו בהם דברים אחרים. הכל שכתבו המוסלימים בפרשנות, בחדית'ים, בפקה, בתולדות החיים של הנביא או של חבריו או תולדות האיסלאם, לא עורבבו בקוראן, וכל זה כתוב ורשום בספרים אחרים, לא בקוראן.
3- בהסתמך על ההיסטוריה, אי אפשר להוכיח שאחד הספרים הנמצאים היום אצל אומות העולם הורד על הנביא שיוחס לו, גם יש הרבה ספרים דתיים, לא ידוע שמם שהורדו אליהם, וזמן הורדתם. אבל הקוראן, העדויות ההסטוריות החזקות והחותכות מתיחדות להעיד שהורד על מוחמד, ואף אחד אינו חושש בזה, אך מעל זה ידועה כל אות בו, מתי ואיפה הורדה על הנניא.
4- כל השפות של הספרים הקודמים, התיישנו, ונשכחו מזמן רחוק, אין עכשיו אנשים שמדברים בשפות האלה באיזה מקום בעולם, ומעטים מאוד שיכולים להבין אותן. אם הספרים האלה נמצאים היום בצורתם המקורית לא היה אפשר לאנשים להבין אותם וללכת לפי החוקים שלהן. אבל השפה של הקוראן, שפה חיה, מדברים בה עשרות מליונים מן האנשים ומבינים אותה מאות מליונים בכל רחבי העולם, נלמדת בכל מדינות העולם, קל מאוד ללמוד אותה, אפשר למי שאין לו די זמן ללמוד שימצא בכל מקום מי שילבין לו הפירושים של הקוראן ודיניו.
5- כל הספרים הדתיים, שנמצאים היום אצל כל אומות העולם, מכוונים לאומה מסויימת לא לכל האומות, גם כן אם בן האדם מביט בדינים הנמצאים בספרים האלה, יהיה ברור לו כי רובם הורדו לזמן ולתקופה מסוימים, ונועדו לפי המצבים של התקופה הזו וצורכיה, ואין צורך בזמן הנוכחי אליהם, ואי אפשר לעבוד בהם בזמן הזה, כי הספרים האלה היו מיוחדים לזמן מסויים לא לכל הזמנים ולאומה מסויימת לא לכל האומות. אין ספר מהם מיועד לכל האנשים. גם כן האומות שהורדו אליהן הספרים האלה, לא היו להן לעולם עולמים אלא היו למשך זמן מסויים. אם תראה את האיסלאם בריטוריקה הזאת, תדע שהוא מכוון לכל בני אדם, ולא יחשוב הקורא בו שכל אות מאותותיו מיוחדת לאומה מסויימת אלא לכל האומות, גם כן אפשר לעבוד לפי כל שהורד בקוראן בכל מקום ובכל זמן, דבר המעיד כי הקוראן ספר לכל העמים לאורך הזמן.
6- הספרים הקודמים, על אף שנכללו בכל ספר ענייני הצדק והטובה, ולמד האדם בו את יסודות האתיקה והיושר, והורה לדרך הישר לקיים את ענייני חייו לפי רצונו של אללה, אבל לא נרשמו בשום ספר מהם הטובות והמידות הטובות, ולא נשאר מהם דבר, הדבר המעלה את הקוראן על הספרים האלה הוא כלל כל המדות הטובות שבספרים הקודמים, והבהיר מה שלא היה בהם מן הטובות.
7- כאשר האדם השתמש לרעה בספרים הקודמים, הכניס אליהם הרבה דברים בלתי הגיוניים שריבו את העוול בין בני האדם וקלקלו את אימונתם, גם כן הספרים האלה בחלקם מכילים דברים שנוגדים למוסריות. אבל הקוראן מתנשא על כל הדברים האלה ואין בו שום דבר נוגד לשכל או אפשר להטעותו בהוכחה או בנסיון. גם כן אין בדיניו איזה עוול או רשעים, אין בו דבר שאפשר בו להטעה את האדם, אין דופי או שמץ של שחיתות ואי תלות במוסר, כולו מהתחלה עד הסוף מלא חוכמה נשגבת, ועצה טובה, שתלמד את האנשים את הצדק, ותדריך אותם לדרך הישר, ולדינים והחוקים התקינים.
התכונות הטובות האלה, שלמענם צוו תושבי העולם להאמין בקוראן, יילכו בעקבותיו לבדו ולהתרחק מכל הספרים האחרים, לכן מירב ההדרכות שהאדם נזדקק להם, לקיים את חייו לפי רצונו של אללה, הובהרו בקוראן בלי תוספת או חיסרון, על כן אין צורך לספר אחר אחרי כל שבא בקוראן.
עכשיו אחרי שידענו את ההבדל בין הקוראן לבין שאר הספרים, קל מאוד לך קורא יקר לדעת את ההבדל בין האימונה בקוראן ובשאר הספרים.
האימונה בספרים הקודמים הינה אישור, זאת אומרת שהספרים האלה היו מאללה, והיו צודקים, הורדו אך ורק לאותה כוונה שבא הקוראן להשלים אותה, כי הם דברי אללה הנקיים, כל מילה בו נשמרת ונכונה, צריך למאמינים ללכת בעקבות כל הצווים שבו, וצריך לדחות כל אשר נוגד לדיניו.
